מכירים את זה שמפחידים אתכם בשביל להפחיד אתכם? זה קורה באולפני הטלוויזיה וברשתות החברתיות לרוב בצורה שטחית ולא מקצועית ובפרק זמן או מלל מאוד קצרים ולא מנומקים.
מכירים את זה שאנשים מספרים לכם כמה רע הולך להיות בשביל שיוכלו להגיד “אמרתי לכם” אם זה יקרה אבל לא אומרים לכם מה כן אפשר לעשות?
אז כרגע זה קורה עם האינפלציה. זה הנושא החם ועליו שחקני ההפחדה משחקים עכשיו.
לפני שנחיל חשוב מאוד לזכור שהנבואה ניתנה לשוטים ואין לי שום כוונה להגיד מה יקרה או לא יקרה אלה רק לשקף את העובדות.
אז כן, האינפלציה עולה ועולה בצורה משמעותית אבל בואו נבין רגע מה מעלה אותה ושכל אחד ישפוט בעצמו האם זה באמת כל כך מפחיד או ששוב שחקני ההפחדה עולים להתקפה כי יש להם אינטרסים כאלה ואחרים.
בואו נצלול למספרים וננתח את המצב כמו שהוא בלי ניסיונות הפחדה:
כמה עובדות:
מדד המחירים לצרכן בחודש יולי עלה ב 1.1% שזה הרבה מאוד לכל עניין ודעה.
אם מסתכלים על הקצב השנתי של העלייה במדד אז עברנו את ה 5% וזאת הסיבה העיקרית ש”המפחידנים” יצאו החוצה ורואים אותם בכל מקום.
בשביל לנתח את המצב בוא נבין קודם מה הרכיב את המדד הזה:
סעיף המזון עלה ב-0.5%
סעיף ריהוט וציוד לבית נותר ללא שינוי
סעיף הלבשה והנעלה עם ירידה של 4.0%
ענפי השירותים המקומיים עלה ב-0.8% על רקע עליה של 0.6% בשירותי חינוך ועליה של 1.2% במדד מחירי התרבות והבידור.
העלייה הגדולה נרשמה במיוחד בסעיפים הבאים: הארחה ונופש בארץ , דמי כניסה למקומות בילוי , דמי כניסה לגנים ופארקים , מסיבות ואירועים וזינוק חדש במחירי הספרים, תחבורה, תקשורת, נסיעות לחו”ל, שירותי הובלה, נסיעות במוניות ועליה במחירי המכוניות.
הדיור עלה חזק מאוד אבל חשוב לזכור שלא מדובר בעלייה של מחירי הנדל”ן אלה על עלייה של מחירי השכירות ושירותי דיור בבעלות.
ונסביר אחת ולתמיד:
סעיף הדיור מהווה בגדול שכירויות אין שם קשר למחירי הדירות
בתוכו הסעיף הגדול שמהווה כ-70% מסעיף הדיור זה סעיף שנקרא “שירותי דיור בבעלות”
באים שואלים בעלי דירות – כמה הייתם לוקחים שכירות ?
ה-30% הנוספים זה בערך סעיף שכירות ממש של חוזים שמודדים מה קרה להם.
אז לגבי האינפלציה אצלנו בישראל, היא מגיעה בעיקר משירותים – פנאי ואירוח, חינוך, שכירויות ועוד….
סעיף הדיור מהווה רבע מהמדד והלחץ שם יימשך כי לאנשים יש כסף לשלם גם שמעלים להם את שכר הדירה ובנוסף, כמו שקראתם פה למעלה, יש השפעה משמעותית לתשובה תאורטית לחלוטין של בעלי דירות בכמה הם יעלו את המחיר וכרגע התשובה היא שהם יעלו.
ואם אני צריך לסכם את מה שקורה פה אז יש כאן אינפלציה מכיוון ש:
אנשים אומרים “אמן” לכל מחיר שאומרים להם ומשלמים.
עוד ועוד אנשים נכנסו למעגל התעסוקה (בעקבות הריבית הנמוכה וההזדמנות של חברות לגייס כסף זול בשביל צמיחה)
השכר של אנשים עולה והם יכולים לשלם יותר (וגם משלמים בפועל) על הרבה מותרות ושירותים שמעלים את המדד בצורה חדה
עכשיו בואו נבין מי קונה יותר ומי באמת משפיע על המדד.
לרוב החשיבה היא שהאנשים שמרוויחים הרבה וההיטקיסטים גורמים למדד לעלות אבל זאת לא התשובה הנכונה.
דווקא פלח האוכלוסייה היותר חלש בישראל משפיע על המדדים.
איך זה יכול להיות?
התשובה מתחילה בהבנה של מונח כלכלי שנקרא – נש”צ – נטייה שולית לצרוך
נטייה שולית לצרוך הוא בעצם חלקם של ההכנסה הפנויה שאנשים מוציאים על צריכה. כלומר אם העלו לי את השכר ב 1 ₪ ואני צורך מייד את ה 1 ₪ אז הנטייה השולית שלי לצרוך היא 1.
ככל שאדם עשיר יותר, ההשפעה של הנטייה השולית לצרוך קטנה יותר ויורדת מ 1 כלומר על כל שקל נוסף שהוא מרוויח הוא יוציא פחות משקל בצריכה.
הנטייה השולית לצרוך במעמד הביניים ומטה היא 1 ולכן כל עלייה בשכר של אותם עובדים משפיע באופן ישיר על האינפלציה.
אותו דבר בדיוק קורה לצד השני. כלומר עלייה של החזר ההלוואות של אותו מעמד פוגע באופן מידי בצריכה שלהם ומושך את האינפלציה למטה.
לסיכום, האינפלציה כרגע מושפעת בעיקר מאנשי מעמד הביניים ומטה שמגיבים באופן מידי גם לעלייה בשכר שהייתה כאן (תגובה בצריכה מוגברת שמעלה מדד) ו גם לעלייה בהוצאות ובהחזר ההלוואות (בעצירה של הצריכה שמורידה את המדד)
ולכן המטרה של העלאות הריבית הבאות היא לצנן את שוק העבודה הרותח על מנת שלאנשים לא יהיה יותר כסף לצרוך אתו ובמקביל להעלות ריביות מה שיעלה במיידי את ההחזרים על ההלוואות ואז ההשפעה של הפסקת הצריכה תהיה אופטימאלית.
בגדול ריבית עולה, צורכים פחות, עסקים צריכים להתייעל ולפטר עובדים.
במקביל גם יותר עובדים ירצו להיכנס לכוח העבודה, כי מה לעשות צריך לצאת לעבוד שההלוואות מתייקרות
ברגע שהיצע העובדים יעלה והביקוש לעובדים ירד זה יקרר את הלחצים האינפלציוניים.
מדובר פה בתהליך כלכלי של איזונים ויחד עם זאת הוא כבר יצא לדרך.
עכשיו, המפחידנים יעשו מה שהם טובים בו וזה להפחיד את הצופים והקוראים ויאיימו במיתון כלכלי כבד וחריף כי…… לא ברור למה? אבל בואו ננסה להבין את הנושא לעומק.
הסיכוי שיהיה מיתון בעולם בו האינפלציה עוברת את ה 10 אחוזים הוא אפשרי.
מיתון עולמי שיגיע דרך העלאות ריבית בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט, כן יקרר ביקושים ברמה מצרפית ויוביל לירידת מחירי סחורות (ורואים את זה קורה כבר) ומה שיפה זה שאלינו תגיע ירידת מחירי הסחורות שיעזרו בהורדת המדדים.
לגבי האם יהיה מיתון אצלינו – לא בטוח. הכלכלה פה מאוד חזקה וגם לממשלה יש הרבה כסף כדי להזרים ולהוציא את המשק ממיתון (להבדיל ממדינות אחרות, כי פה אנחנו בעודף תקציבי)
לגבי מחירי הדירות – יש כאן משחק פשוט של ביקוש והיצע.
כל עוד יש ביקוש ויש הצע אז הכול יהיה בסדר.
כמה גורמים משמעותיים מאוד:
בישראל כל 2 אנשים מייצרים יותר משני אנשים והשטח של המדינה מוגבל. רק הנושא הזה יגרום להמשך ביקושים קשיח מאוד.
בנוסף, לרשויות המקומיות אין שום אינטרס לבנות למגורים מכיוון שההשקעה והארנונה שם לא משתוות לבנייה לעסקים.
אז האם אנחנו הולכים לקטסטרופה כלכלית במדינת ישראל? תחשבו לבד על סמך כל הנתונים שקראתם.
תזכרו, אני לא יודע מה הולך להיות. אני כן מבין תהליכי מאקרו כלכליים, כן יודע לנתח נתונים וכן עוקב אחרי המצב האמיתי.
בכלכלה הכול יכול לקרות…
עכשיו, בואו נדבר עלינו, יועצי ויועצות המשכנתה בישראל.
אצלנו לא צפויה ירידה בעבודה, ההפך הוא הנכון! כמובן למי שיש עסק רציני בתחום.
אם במקרה יהיה משבר בישראל, הרבה מאוד אנשים יהיו צריכים את העזרה שלנו ופחות או יותר אותה כמות של אנשים יהיו צריכים את העזרה שלנו לרכוש את הנכסים של אנשים שמוכרים.
תזכרו, כל שני אנשים בישראל מייצרים יותר משני אנשים, אחוז הגירושים עולה, לרשויות אין אינטרס אמיתי לקדם בנייה מאסיבית ולכן , כנראה, אנחנו נמשיך להנות מביקושם חזקים.
כל עוד העסק שלכם חזק, עם יסודות עמוקים ותשתית ענפה – אין לכם מה לדאוג לגבי פרנסה.
אשמח לשמוע תובנות מכם כאן למטה
