הטלטלה בשווקים מגיעה גם לישראל. עד לתחילת החודש מדד המניות בישראל היה מהטובים בעולם ועדיין חיובי אך לא עוד. עליית התשואות בשווקי האג”ח שלחה את סקטור הנדל”ן בישראל לירידה דו ספרתית והחשש מהאטה כלכלית הורידה את החברות הקמעונאיות בבורסה בשיעור דומה.
האוויר ממשיך לצאת מהבועות בשווקים וחברות רבות מדווחות על תוכניות התייעלות לשיפור תזרים המזומנים שלהן. מספר קרנות הון סיכון המליצו לחברות הפורטפוליו שלהם להיערך לתקופה מאתגרת מבחינת גיוסים. כרגע מוקדם לקבוע האם המשבר בשוק ההייטק יהיה ממושך. ברור שהתאמת המחירים שהתחילה בשוק הסחיר חייבת לחלחל גם לחברות הפרטיות. הכלכלה הישראלית חשופה מאוד לשוק הטכנולוגיה באופן ישיר אך בעיקר באופן עקיף – שטחי משרדים עצומים שהחברות שוכרות, מסעדות, פיננסים וכו’ ולכן המשבר הזה, במידה ויחמיר, מהווה סיכון לצמיחה בישראל.
תחום נוסף שסובל מירידות הוא המטבעות הקריפטוגרפים. “המטבעות” שהיו שציפו שיעניקו הגנה אינפלציונית הראו קורלציה גבוהה לשוק מניות הטכנולוגיה ומחקו עשרות אחוזים למשקיעים במהלך החודש.
הבעיות בשרשרת האספקה בעולם ממשיכות לפגוע בצמיחה. חברות קמעונאיות רבות מדווחות על פגיעה בתוצאות הכספיות ועל הורדת תחזיות בשל אי הוודאות השוררת והזינוק במחירי התשומות. הגורמים לקשיים הם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שנמשכת כבר מעל 3 חודשים והסגרים בסין על רקע העלייה בתחלואה מהקורונה. ראש ממשלת סין אומר כי “המצב כיום גרוע מהמשבר בתחילת הקורונה”.
ימים של תנודתיות חדה בשווקים הם שעתם הגדולה של נביאי הזעם. העיתונים הכלכליים אוהבים למצוא כלכלנים שהצליחו לחזות משבר (בד”כ אחד) בעבר. ההמלצה הטובה ביותר למשקיעים בימים כאלה היא סבלנות, אלו הימים בהם נוצרות הזדמנויות השקעה.
בנק ישראל העלה את הריבית לשיעור של 0.75%. הבנק מציין כי ” במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת אינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה”.
מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-0.8% ובכך משלים עלייה של 4% ב-12 החודשים האחרונים. מחיר הדלק בחודש יוני צפוי לעלות בחדות ולתרום מעל ל-0.2% לעליית המדד הקרוב (במידה והממשלה לא תממן הנחה נוספת).
מניות
רכבת ההרים בשווקים לא עוצרת. חודש מאי נפתח בירידות שערים חדות במחירי המניות. מדד ה-S&P 500 סגר שבוע שביעי של ירידות – רצף הירידות הארוך ביותר מזה שנים רבות והצטרף למדד הנאסד”ק כ”שוק דובי” (ירידה של מעל 20%).
מספר חברות קמעונאיות דיווחו על תוצאות חלשות והורדת תחזיות בעיקר בשל קשיים בשרשרת האספקה והשוואה לשנת 2021 שהייתה חזקה באופן חריג. שוק ההון מיהר להעניש את מחירי המניות בירידות חדות שלא מאפיינות את הסקטור. כך למשל חברת טרגט האמריקאית ירדה בכ-25% לאחר דו”ח חלש במיוחד.
אירוע משמעותי נוסף שזעזע את השווקים היה הורדת תחזיות משמעותית של מניית הרשת החברתית Snap. החברה פרסמה כי תוצאותיה יהיו מתחת לרף התחתון של התחזיות וכי “בחודש האחרון נרשמה הידרדרות מהירה בתנאים המאקרו כלכליים”. בתגובה לפרסומים קרסה המנייה בכ-40% אל מתחת למחיר ההנפקה שלה. התחזית השלילית הפילה את המניות של חברות אינטרנט נוספות כגון פייסבוק וגוגל.
ואז הגיע השבוע האחרון של החודש וסיפק אוויר למשקיעים. מספר דוחות טובים של חברות מסקטור הטכנולוגיה ברחבי העולם בתוספת ירידת תשואות באג”חים הארוכים החזירו את הצבע הירוק (לפחות זמנית) למסכים.
בישראל, הירידות היו חדות אף יותר משווקי העולם כאשר מדד ת”א 125 ירד בשלושה וחצי שבועות במעל ל-10% – ירידות שלמעט חודש מרץ 2020 (שיא הקורונה) היו לאחרונה רק במשבר 2008. בימים האחרונים של החודש מדדי המניות זינקו וצמצמו את הפגיעה במשקיעים.
מדדי מניות הנדל”ן בישראל הובילו את ירידות השערים לאור רגישות החברות לעליית הריבית. גם מדד החברות הקמעונאיות התממש בחדות לאור החולשה בדוחות. יודגש כי מספר רב של חברות קמעונאיות סובל מקשיים בשרשרת האספקה וכן מהשוואה לשנת 2021 שהייתה חריגה לטובה בעקבות מיעוט הטיסות.
סקטור האנרגיה ברחבי העולם ממשיך להנות ממחירי נפט וגז גבוהים מאוד והוא נסחר ברמות שיא של שנים. מדינות רבות ברחבי העולם משנות את התפיסה ומבינות כי אין תחליף להשקעה בפיתוח מאגרים נוספים של אנרגיה מסורתית לפחות עד שהאנרגיה המתחדשת תוכל להוות תחליף ראוי.
אג”ח
התנודתיות הגבוהה בשווקים לא פסחה על משקיעי אגרות החוב בעולם.
התשואה באג”ח ל-10 שנים בארה”ב שהגיעה בימים הראשונים של החודש לרמה של 3.14% (הגבוהה ביותר מאז 2018) ירדה חזרה ל-2.75% על רקע החששות להאטה בעולם ולאור התבטאויות של מספר חברי הבנק המרכזי כי ייתכן ונכון לעצור בשלב מסוים את עליית הריבית ולבחון את המצב (במידה ותהיה האטה באינפלציה).
משקיעי האג”ח צופים כי הפד יעלה את הריבית ב-0.5% בכל אחת מ-2 הפגישות הקרובות שלו וכי הריבית בארה”ב תעמוד על כ-2.75% בסוף השנה (לעומת צפי ל- 3% לפני ירידת התשואות).
למרות הודעתו הפושרת יחסית של בנק ישראל לאחר העלאת הריבית לרמה של 0.75%, אגרות החוב בישראל התממשו בחדות תוך ירידה בציפיות האינפלציה. לאור התייקרות מחירי הדלק הצפויה ועלייה אפשרית בשכ”ד, המהווה חלק מרכזי במדד, אנו סבורים כי סביבת האינפלציה בישראל לא תרד בשנה הקרובה. הריבית בישראל צפויה לעמוד ברמה של 1.75%-2% בתחילת השנה הבאה (צפי אנליסטים).
מרווחי הסיכון באג”ח הקונצרני בישראל המשיכו לעלות במהלך החודש כאשר מרווח התשואה במדד תל בונד מאג”ח עלה ל-2% מעל האג”ח הממשלתי – גבוה מהממוצע בשנים האחרונות.
