סדרת הזעזועים שהובילו לאינפלציה, והשפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה על השווקים

עוד לפני פתיחת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, העולם סבל משיבושים נרחבים בשרשראות האספקה, מחירי סחורות גבוהים ואופק מעורפל לגבי הפעילות הכלכלית העתידית. הזינוק באינפלציה במהלך 2021 הוביל את הבנקים המרכזיים לאותת כבר בסוף השנה על כך שהריביות צפויות להתחיל ולעלות באופן משמעותי במהלך 2022. 

במבט על, פריצת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה רק העצימה את המגמות שאפיינו את הכלכלה העולמית בעקבות סדרת הזעזועים שהחלה עוד בעקבות משבר הקורונה. 

שוקי הסחורות טיפסו לשיאים עוד לפני מלחמת רוסיה-אוקראינה

חשוב להבין שהשפעתה של רוסיה על הכלכלה העולמית גדולה, וזה לא שמשקלה בתוצר העולמי גבוה, אלא לאור העובדה שרוסיה היא מעצמת סחורה גדולה. על מנת לסבר את האוזן, רוסיה מהווה כ-20% משוק החיטה העולמי וביחד עם אוקראינה מדובר על כ-30%, ובשוק התירס אמנם מהווה כ-2% אך אוקראינה מהווה כ-13%, כך שבמילים אחרות לרוסיה ולאוקראינה יחדיו יש תפקיד מרכזי בסחורות חקלאיות רבות שמהווים רכיבים מרכזיים בתעשייה המזון העולמית. ועל כן זה, יש להוסיף את העובדה שרוסיה היא גם שחקנית מרכזית בשוק הדשנים העולמי. מעבר לסחורות, אנו עדים גם לעליית מחירים חדה באנרגיה שכן יצוא הנפט הרוסי מהווה כ-13% מיצוא הנפט העולמי, חלקה ביצוא הפחם עומד על 15% וחלקה בשוק הגז העולמי עומד על 9%. 

לכן, לסנקציות שהוכרזו על רוסיה מצד המערב, ואלו שעוד יוכרזו בהמשך ישנה השפעה דרמטית על היצע הסחורות העולמי מה שאומר שהפגיעה שהייתה בצד ההיצע עקב משבר הקורונה, צפויה להתעצם ולהתרחב לסחורות נוספות, מה שיתמוך בלחצים אינפלציוניים מוגברים לאורך פרק זמן ארוך יותר ממה שמעריכים. המשמעות היא שהבנקים המרכזיים צפויים להמשיך וללחוץ להעלות ריבית בחדות במהלך החודשים הקרובים וזאת אל תוך האטה כלכלית שככל הנראה תתגבר במחצית השנייה של השנה.

ומה לגבי ישראל? לראייתנו, ישראל לא תוכל לחמוק מההשפעות האינפלציוניות של ההתפתחויות ברמה הגלובלית ונראה כי גל העלאות מחירים נוסף לפנינו (שיבוא לידי ביטוי במדדים לאחר החגים – החל ממאי). הסיכונים המרכזיים לאינפלציה בישראל במבט לחודשים הבאים צפויים להגיע ממחירי המזון בישראל כמו גם ממחירי השכירות לאור העלייה החדה במחירי הדיור שצפויים לחלחל אל השכירויות, כשבמקביל הביקוש לשכירויות הולך וגובר בעקבות גל העלייה מרוסיה ואוקראינה.

דד מחירי המזון של האו”ם (במונחי שקל) מקדים את מגמות סעיף המזון בישראל

ברקע הסיכונים האינפלציוניים הגדלים, מצבו הטוב של המשק הישראלי תומך במהלך העלאות הריבית של בנק ישראל שצפוי להימשך לפחות עד סוף השנה, אך במבט אל תוך 2023 הכיוון עשוי להשתנות מכיוון שהפוקוס ככל הנראה יהיה פחות על הסיכונים האינפלציוניים והרבה יותר על החולשה בפעילות הכלכלית. ברגע שהשיח יעבור מאינפלציה להאטה כלכלית, זה יהיה האות של הבנקים המרכזיים לעצור את מחזור העלאות הריבית, ובנק ישראל בתוכם.