המדיניות הפיסקאלית נמצאת באחריות הממשלה והיא כלי רב עצמה המסייע לממשלה לבצע שינויים במשק. רוב מוחלט של כלכלנים המובילים מסכים, שמדיניות פיסקאלית מרחיבה זוהי דרך התמודדות נכונה עם המשברים הכלכליים.
כאשר ממשלה נוקטת מדיניות פיסקאלית מרחיבה היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני, כלומר התחייבויות או הוצאות, שנעשו בסעיפי תקציב שונים עולות על הסכומים שהוקצו להן
כשההוצאות הממשלתיות גדלות, הן יכולות להוביל לעלייה בביקושים ובהתאם גם לעלייה במחירים.
הממשלה יכולה להחליט להשתמש בהגדלת ההוצאות כדי לעודד פעילות כלכלית במקביל היא מאפשרת את הגדלת הגירעון.
אם הממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה, נוצר גירעון פיסקאלי התקציב פירושו חיסכון שלילי של הממשלה. הגירעון יכול להיות ממומן על ידי מכירת נכסי המדינה או על ידי הנפקת אגרות חוב או מלווים לציבור במטבע המקומי (חוב פנימי) או על ידי קבלת הלוואות מחו”ל (חוב חיצוני). כמו כן, יכולה הממשלה, בדרך כלל על ידי הבנק המרכזי, ליצור אשראי חדש ולשלם באמצעותו.
מדיניות פיסקאלית מרחיבה בעת מיתון-
אחת ההגדרות המקובלות של מיתון היא צמיחה שלילית של המשק (צמצום בתוצר) בשני רבעונים רצופים.
מיתון בדרך כלל גורר עמו ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה.
ככל שהמיתון חמור יותר, כך ממדי התופעות גדלים, כיוון שפגיעה בחברה אחת או בענף אחד מתפשטים למגזרים אחרים של הכלכלה במה שקרוי” אפקט הדומינו”.
מיתון חמור ומתמשך קרוי שפל כלכלי. בשפל כלכלי מחריפות התופעות של מיתון – אבטלה, פשיטות רגל של עסקים, צמצום הפעילות העסקית והכלכלית. כתוצאה מכל אלה הייצור בשפל כלכלי אינו ממצה את הפוטנציאל היצרני של השוק.
לפי תאוריית עודפי הייצור של קרל מרקס, מיתון הוא עניין שגרתי ומחזורי בכלכלה חופשית שאין בה תכנון. חוסר תכנון הוא הסיבה לרוויה של השוק – הייצור אינו מותאם לצריכה “מלמעלה”. בכלכלות מתוכננות באופן ריכוזי, כפי אלה של משטרים קומוניסטים, הייצור מוגבל מעבר ליכולת הצריכה. עם זאת, במדינות אלה ייתכן ייצור מתחת לרמת הצריכה ומחסור בסחורות.
באמצעות מדיניות פיסקאלית מרחיבה ניתן לגרום לשוק להגיע למצב של תעסוקה מלאה ולמנוע עודפי היצע הגורמים למיתון. הגדלת הוצאות הממשלה, למשל על ידי ביצוע עבודות תשתית כגון סלילת כבישים באופן ציבורי, מסייעות למשק בכך שהן מזרימות ביקוש חדש למוצרים ושירותים ומאפשרות ליצרנים לספק ביקוש זה על ידי ייצור נוסף באמצעות העסקת עובדים נוספים.
