כידוע ריבית הפריים היא בעלת השפעה מרכזית על כל עולם ההלוואות, גם קצרות הטווח וגם ארוכות הטווח כמו המשכנתא שאנחנו כל-כך אוהבים לדבר עליה.
פעם בחודש, בנק ישראל יכול להכריז על שינוי הריבית ולכן כדאי שנכיר קצת מה מוביל את מקבלי ההחלטות לגבי קביעת המדיניות.
מתוך כלל המשימות שלהם, אחד האתגרים העומדים בפני קובעי המדיניות המוניטארית הוא לקבוע את גובה הריבית, שריבית הפריים היא נגזרת ישירה ממנה.
מעקב צמוד אחר מגוון פרמטרים הקשורים למשק ולהתרחשויות בעולם מאפשר לבחון ברציפות את תגובת המשק כך שתישמר יציבות המחירים, הצמיחה והיציבות הפיננסית – בלי שייווצר חוסר איזון בטווח הארוך יותר.
ישנם מספר גדול של גורמים המשפיעים על קביעת הריבית בישראל ונסקור בקצרה את עיקרי הדברים.
הפעילות במשק הישראלי ונתוני שוק העבודה.
בנק ישראל יכול להחליט על הורדת הריבית כדי לעודד חברות במשק לגייס כסף לצורך השקעה והרחבת הייצור. כסף “זול” אכן יעודד צמיחה.
נתוני האינפלציה.
מדד המחירים לצרכן משקף את שינוי המחירים של סל מוצרים ושירותים במשק בית סטנדרטי. מדד זה מושפע בצורה משמעותית ממחירי הסחורות בעולם.
כמו-כן, קיים צימוד בין שער החליפין למדד. לדוגמה, שער דולר גבוה יותר פירושו ערך שקל נמוך, והתחזקות הדולר אמורה להאיץ את האינפלציה. התלות נובעת מחומרי הגלם ומוצרים המיובאים לישראל.
בסביבת אינפלציה, הבנק המרכזי מעוניין לבלום את עליות המחירים על-ידי העלאת הריבית. כסף “יקר” יותר יעודד אנשים להאט את קצב הצריכה שלהם, לקחת פחות הלוואות לצריכה השוטפת, ולחפש להשקיע יותר.
בתקופות של מיתון, הבנק יפעל להורדת הריבית, כדי לעודד שוב את הצריכה. כסף “זול” יותר ,כאמור, מעודד לקיחת הלוואות זולות לצריכה.
חשוב לשים לב כי יש קשר דו כיווני: הריבית הנמוכה, אשר מוזילה את עלות המשכנתאות, מאפשרת הגדלה של הביקוש לדירות שעלול להוביל לעליית מחירים. לכן, גם אם נראה לנו שאנו מוגנים מפני שינויים בריבית הפריים כי לקחנו מסלול ב-“ריבית קבועה צמודה למדד”, הרי שעלולים להגיע לעלייה בהחזרים שלנו בגלל ההצמדה למדד!
הריביות בבנקים מרכזיים בארה”ב, באירופה ובמזרח, הנגזרות ממצב השווקים בהן – תעסוקה, מצב ענף הנדל”ן וקיומם של משברי חוב.
למדינת ישראל יש הסכמי סחר ופעילות בשווקים הבינלאומיים. בנק ישראל לוקח בחשבון את הריביות במדינות אלו: ריבית גבוהה מדי בארץ מביאה להגדלת פער הריבית מול מדינות אחרות, ומשקיעים יעדיפו לקנות שקלים כדי לקבל תשואה טובה יותר. כתוצאה מכך גדלים הביקושים למטבע המקומי והוא מתחזק. כעת צריך פחות שקלים כדי לקנות דולר אחד והדבר מתבטא בירידה של שער החליפין. שער נמוך פוגע בייצוא, מפני שהיצואנים מקבלים פחות שקלים עבור מוצריהם הנרכשים בדולרים. במקרים קיצוניים של שער נמוך מתמשך, הדבר עלול להביא לגל של פיטורין בתעשייה ולהגדיל את האבטלה, בגלל בעיות של רווחיות, של פיריון ועוד.
קיים קשר גבוה בין ריבית הבנק המרכזי האמריקאי ובין ריבית בנק ישראל. פירושו של דבר הוא שבטווח הארוך, הריביות נעות באותו כיוון. יחד עם זה, הריבית בארץ תנודתית יותר.
שער הדולר.
בטווח הקצר, נגיד בנק ישראל יכול לחזק אותו באמצעות רכישת מט”ח שמגדילה את הביקושים (ולכן מורידה את המחיר) או באמצעות הורדת ריבית . כאשר שער הדולר בארץ נחלש וכדי לבלום את המשך ההיחלשות שפוגעת ביצוא, בנק ישראל נוטה להוריד את הריבית.
כמובן שאנחנו, הצרכנים הפשוטים, לא יכולים לשלוט בכל המערכת המסובכת הזו, אך חשוב גם להכיר את ההיגיון הכלכלי הקיים ואת התלויות המרובות.
זה לא הופך אותנו לכלכלנים מומחים אלא מאפשר בכל זאת לקבל תמונת מצב של מה שקורה בשטח ומה עלול לקרות, כדי שנוכל לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי הסיכונים הקיימים בחשיפת המשכנתא שלנו לריבית הפריים.
