השוק החוץ בנקאי

שוק האשראי החוץ בנקאי הולך ומתרחב, זוכה גם לפיקוח והסדרה מצד הרגולטורים, ומספק אלטרנטיבה מעניינת לבנקים, שאולי במשך הזמן גם תשפיע לחיוב על התחרות ומכאן גם על התנאים שהבנקים נותנים.

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס’ 5) מיום 09/08/2017. תקציר החוק: “ התיקון נועד לעודד את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי ולהבטיח הגנה נאותה על לווים מפני חוזי הלוואה בריביות מופרזות. על-פי התיקון, תחולת החוק תורחב כך שתחול על כלל המלווים בשוק האשראי, כולל התאגידים הבנקאיים, ולמעט מספר חריגים. עוד נקבע בתיקון כי תוטל אחריות פלילית ועיצומים כספיים על מי שחורג מתקרות ריבית מסוימות; כי תורחב חובות הגילוי החלות על מלווה בחוזה ההלוואה; וכן נעשו התאמות מיוחדות לעניין חובות הגילוי לסוגי חוזים מיוחדים, כדוגמת, מסגרת אשראי או עסקאות ניכיון.” חוק זה מפוקח תחת רשות שוק ההון.

להלן 10 עובדות חשובות על השוק החוץ בנקאי בישראל

1. האשראי החוץ בנקאי נחשב באופן מסורתי לאשראי יקר יותר מהאשראי הבנקאי, אך כיום, בשל דרישות רשות שוק ההון מהגופים תחת פיקוחה, עלויות קבלת האשראי מגופים חוץ בנקאיים הינה דומה מאד לעלות הבנקאית (ולעיתים אף זולה ממנה) ובעלת יתרונות נוספים המכומתים לבסוף לעלות כללית, היכולה להפוך להיות אף יותר אטרקטיבית מאשר במימון בנקאי. במיוחד ובעיקר שמדובר בריבית חריגה: כאשר אתם חורגים ממסגרת האשראי, אתם משלמים ריבית ועמלות שהופכות את המימון החוץ בנקאי לעדיף.
2. בעוד שהמערכת הבנקאית נאלצת להתמודד עם השינויים הנדרשים בתחום הרגולטורי, נהנית המערכת החוץ בנקאית מיכולת גמישות רבה יותר, שירות אישי ובחינת מתן אשראי בעיניים מקצועיות ובמהירות גבוהה יותר. הבנקים מספקים רק חלק מהצרכים של הלקוח, בשל תיאבון סיכון שמכתיבה הרגולציה. עסקים קטנים ובינוניים שמסיבות היסטוריות הבנקים פחות נגישים להם, אם בשל כך שבעבר נקלעו למשבר, פשטו רגל אבל הספיקו להתאושש, או עשו טעויות אחרות שגורמות לבנקים להימנע, חברות האשראי החוץ ־ בנקאיות יודעות לגדר את סיכון האשראי שהלקוחות לוקחים, וכמובן גם לקיים את כל חוקי הציות והרגולציה.
3. האפשרויות לקבלת אשראי חוץ בנקאי במחירים נוחים, במהירות וביעילות רבות יותר, תוך הורדת העומס על האובליגו הבנקאי, כלומר ההלוואה אינה נלקחת בחשבון בשיקולי הבנק בהלוואות עתידיות שתרצו לקחת, מאפשר ללקוחות פרטיים ולעסקים רבים לשנות את שיווי המשקל בין האשראי הבנקאי לחוץ בנקאי וליהנות מגמישות בפעילותם. הקטנת האובליגו יכולה לסייע בהגדלת היקפי ההלוואות הכוללים שתקבלו בבנק, ואף לסייע בהורדת הריבית בהלוואות הבנקאיות.
4. הלוואה חוץ בנקאית נלקחת לרוב כשבמערכת הבנקאית לא מספקים ללווה אשראי. ללקוחות עם היסטוריית אשראי בעייתית, הלוואה חוץ בנקאית יכולה להיות החלופה היחידה או אופציה שכמעט שווה לזו שבבנק. חברה חוץ בנקאית יכולה, מצד אחד, לפעול במהירות ובנחישות מול לקוחות מאתגרים, ומצד שני לגלות יצירתיות וגמישות כדי למצוא פתרון ללקוחות שרוצים לפרוע את החוב אבל חווים קושי זמני בפירעון.
5. בהלוואות מהגופים המוסדיים, כלומר הלוואה מקופת גמל, הלוואה מקרן השתלמות וכו’, ההלוואה למרות שהיא אינה בנקאית תהיה בתנאים טובים יותר, כי יש ביטחונות, והיא לא חייבת להיות קצרת טווח. הגופים המוסדיים פשוט מאפשרים ללקוחות לקבל מימון זול, כי יש בטוחה נהדרת (קרן הפנסיה, קופת הגמל, קרן ההשתלמות).
6. בנק ישראל הגביל בבנקים לעד 50% את מגבלת האשראי למשקיעים, כאלה הרוצים לרכוש דירה שנייה או שלישית, וכתוצאה מזה אלה מוכנים לשלם קצת יותר בשוק החוץ בנקאי, כדי להתקדם ברכישת הדירות שהם רוצים לרכוש.
7. השלמת הון עצמי הנלקחת מגוף מימון חוץ בנקאי מתווספת (ולא מחליפה) את הליווי הבנקאי. השלמת הון עצמי נעשית לרוב כנגד רישום משכנתה בדרגה שניה לטובת קרן המימון על המקרקעין.
8. מימון חוץ בנקאי לפרויקטים בתחום הנדל”ן. אלו פרויקטים עתירי הון, הכוללים מורכבות גדולה, טווח זמן ארוך בין התנעה להשלמת הפרויקט, ואינספור מחסומים ועיכובים בדרך. חשוב לזכור שעבור יזמי נדל”ן, זמן הוא מצרך יקר ערך ולעתים אף גורם קריטי. חברות וקרנות מימון חוץ בנקאי, פועלות תחת רגולציה שונה משל הבנקים, ולכן יכולות להתמקד בעיקר בכדאיות הכלכלית של כל פרויקט בנפרד, לצד הבטחת האיתנות הפיננסית של היזם באמצעות בטוחות וערבויות. 
9. הלוואה חוץ בנקאית היא הלוואה שלא נלקחה בבנק ואינה רשומה במסמך כלשהו של המדינה. מדובר בהלוואה שמעניקים גופים חוץ בנקאיים, ובהם: חברות כרטיסי אשראי, קרנות שונות, חברות ביטוח, חברות אשראי לרבות מימון ישיר, חלפני כספים פרטיים ועוד. לפעמים גם כדאי לגוון את מקורות האשראי. לווים מעדיפים את ההלוואות הגדולות לקחת בבנק, ותוך כדי תנועה לקחת פה ושם הלוואה מחברת כרטיסי אשראי ועוד.
10. גופי המימון החוץ בנקאי מספקים אשראי בכיר לליווי הבנייה (לרבות ערבויות ביצוע וערבויות על פי חוק המכר),השלמת הון עצמי ואשראי כנד בטוחות נדל”ן. בפנייה לקבלת ליווי בנקאי לפרויקט נדל”ן, דרישות ההון העצמי של גופי המימון החוץ בנקאי עשויות להיות קטנות יותר, בהתאם לנתונים של היזם והכדאיות הכלכלית של הפרויקט, ויכולות לעמוד על 0%-20%, תוך שמירה על בטחונות מספיקים מצד היזם.

חברות אשראי חוץ בנקאי

מספר הגופים החוץ בנקאיים שהופכים להיות חברות ציבוריות הולך ועולה. לשוק החוץ בנקאי יש עוד פוטנציאל צמיחה גדול. זה לא טרנד, זה חלק מהאבולוציה של השוק. יש כבר יותר מ־20 חברות שהפכו לציבוריות ומקבלות נגישות לשוק ההון, מה שמשפר את יכולת גיוס המקורות שלהן, ונראה יותר ויותר כאלה. הבנקים עוברים תהליכים רגולטוריים, הנגזרים מהצורך לגדר את הסיכונים שלהם, בהיותם מגייסי פיקדונות מהציבור הרחב. עודף רגולציה גורם למגבלות של ציות וניהול סיכון שמרני.

בין הגופים במשק המציעים מימון נדל”ן ניתן למצוא כיום גופי מימון פרטיים, חברות אשראי וחברות ביטוח. גופים המציעים מימון חוץ בנקאי לנדל”ן כוללים שירות דומה לבנקים בכל הנוגע לערבויות עפ”י חוק המכר, השלמת הון עצמי ועד ליווי פיננסי מלא לפרויקטים של בנייה למגורים, עסקאות קומבינציה, התחדשות עירונית, פינוי בינוי, מימון תמ”א 38, מחיר למשתכן, נדל”ן מסחרי ומשרדים ועוד.

תיזהרו מלקיחת הלוואות ממקומות לא מוסדרים, תוודאו שהגוף כפוף ומפוקח על ידי הרגולציה. להסתבך עם השוק האפור זה מסוכן!